המחיר של להיראות "בסדר"

ברוב הימים, אני לא חושבת על איך אני נראית לאנשים סביבי. אני הולכת לפגישות, עושה סידורים, לובשת נעלי קרוקס, מדברת עם אנשים, והגוף שלי הוא פשוט... הגוף שלי. הוא עובד, ואני מרגישה יחסית נורמלי.

אבל פיברומיאלגיה ו-ME/CFS באות והולכות איך שבא להן. יש ימים שהסימפטומים קופצים, או שהאנרגיה נגמרת, ופתאום, להיראות "רגיל" זה כבר לא קורה לבד. זה דורש מאמץ.

המחיר של המסכה

כשיש לכן פציעה שרואים - כמו רגל שבורה - אנשים רואים את הגבס. הם מתאימים את הקצב שלהם אליכן. אבל כשהסימפטומים שלכן שקופים, כל העבודה של להסתדר עם זה נופלת עליכן.

ביום קשה, להיראות "בסדר" זו חתיכת עבודה. אתן מסדרות את היציבה כדי לא להיראות נגררות. אתן מחזיקות את הפנים כדי שזרם פתאומי של כאב עצבי לא ייראה כמו עווית. אתן מהנהנות ומחייכות בזמן שהמוח שלכן מנסה לפלס דרך ערפל, מחפש את חוט המחשבה של השיחה.

אנחנו עושות את זה כי ככה יותר קל להתנהל מול אנשים. זה חוסך לנו את ההסברים המעייפים של למה אנחנו צריכות לשבת. אבל להופיע בתור "בסדר" כשאתן ממש לא, מגיע עם תג מחיר.

כמה זה עולה למוח

הנה הקטע עם להסתיר סימפטומים: זה לא תמים. זה עולה לנו המון באנרגיה מוחית.

מחקרים מראים שלהסתיר כאב או עייפות שואב בדיוק את אותה אנרגיה שאנחנו צריכות כדי להתרכז, לזכור ולקבל החלטות. כשאתן מכריחות את המוח להעלים את הסימן שמשהו לא בסדר רק כדי להישמע נחמדות, לא נשארת לכן סוללה לשיחה עצמה.

בשביל נשים עם ME/CFS (תסמונת התשישות הכרונית), ההסתרה הזו יכולה אשכרה להביא להתקף (PEM). זו לא רק התנועה הפיזית ששואבת אתכן; זה המאמץ הנפשי של להעמיד פנים שהכל רגיל. התשישות שאתן מרגישות אחר כך היא לא רק פיזית - זה החשבון שהמוח מגיש לכן על הופעה ששילמתן עליה מראש.

לבדוק את ההופעה שלכן

בגלל שהימים הרעים קורים רק לפעמים, קל לשים את המסכה על אוטומט בלי לחשוב בכלל. אנחנו כל כך רגילות לשים את פרצוף ה"אני בסדר", שאנחנו עושות את זה גם כשלא צריך.

אבל אנחנו יכולות לבחור מתי לשחק את המשחק הזה.

בפעם הבאה שאתן ביום קשה וקולטות שאתן מתחילות את ההופעה, תעצרו רגע ותשאלו:

• אני באמת חייבת להופיע עכשיו? (למשל, בפגישה עם לקוח או בראיון עבודה).
• או שאני עושה את זה סתם מתוך הרגל? מול חברות או משפחה שדווקא היו בסדר גמור עם לראות אותי קצת עייפה?

אנחנו לא חייבות לזרוק את המסכה לפח. לפעמים היא מגן שימושי. אבל להבין שזה כלי יקר - שצריך להשתמש בו רק כשהוא באמת עוזר לנו - זה מה שמאפשר לנו לשמור את האנרגיה לדברים שבאמת חשובים.

מה היה קורה אם הייתן משחררות קצת את ההופעה היום?